הגבהה

בעת הגבהת ס"ת לאחר הקריאה היה האר"י ז"ל מסתכל באותיות היטב עד שהיה מכירם לקרות והיה אומר שנמשך אור גדול על האדם ע"י הסתכלות התורה מקרוב עד שיוכל לקרות האותיות היטב. לכן המגביה הס"ת גולל הס"ת על ג' דפין ומגביה ומראה כתיבתה לעם. ובעת ראייתם יש לכרוע ולומר וזאת התורה. ואין לומר וזאת התורה רק נגד הכתב של הס"ת:

וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם משֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי יהוה בְּיַד משֶׁה:

עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְ֒כֶֽיהָ מְאֻשָּׁר: דְּרָכֶֽיהָ דַּרְכֵי נֹֽעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶֽיהָ שָׁלוֹם: אֹֽרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֽשֶׁר וְכָבוֹד: יהוה חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:

בשני וחמישי כשאומרים תחנון בשעה שהגולל גולל הס"ת קודם שמכניסין הס"ת להיכל יאמר הש"ץ יְהִי רָצוֹן כו'. וראוי ונכון להזהיר לעם שיאמרו אמן אחר כל יהי רצון כי בקשות גדולות הם:

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּֽינוּ וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵֽנוּ בִּמְ֒הֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְנֹאמַר אָמֵן:

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְעַל פְּלֵטָתֵֽנוּ וְלִמְנֹֽעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵֽינוּ וּמֵעַל כָּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְנֹאמַר אָמֵן:

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לְקַיֵּם בָּֽנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם בְּכָל מְקוֹמוֹת מֹושְׁ֒בוֹתֵיהֶם וְנֹאמַר אָמֵן:

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת וִיקַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ וְנֹאמַר אָמֵן:

אַחֵֽינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּ֒תוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְ֒דִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְ֒וָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְ֒אֻלָּה הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְנֹאמַר אָמֵן: