עמידה
ברכת כוהנים
נשיאת כפיים נאמרת במניין; יש להבחין בינה לבין פסוקי הברכה בתפילה.
הטעם שתקנו לברך את ישראל בסוף כל תפלה לפי שהתפלות כנגד תמידין תקנום וכמו שבכל פעם בהשלים העבודה היו הכהנים מברכין את ישראל כמו שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וגומ' וכתיב כה תברכו את בני ישראל וגו'. (אבודרהם)
שליח ציבור:
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ בָּרְ֒כֵֽנוּ בַבְּ֒רָכָה הַמְּ֒שֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּ֒תוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶֽׁךָ כָּאָמוּר:
יְבָרֶכְ֒ךָ יהוה וְיִשְׁמְ֒רֶֽךָ:
יָאֵר יהוה פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וִיחֻנֶּֽךָּ:
יִשָּׂא יהוה פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
מקור ונוסח
- מקור
- התפילה בספריא ↗
- מהדורה
- The Metsudah siddur, 1981
- ייחוס
- The Metsudah siddur, 1981 — Metsudah Publications, Avrohom Davis; via Sefaria
- רישיון
- CC-BY
- מקור המהדורה
- לעיון במקור ↗
הכתיב והניקוד נשמרים על פי המהדורה. בתצוגה בלבד, מופעים שנבדקו של השם מוצגים כ־יהוה. עימוד ותגיות המקור הותאמו לקריאה; טקסט המקור נשמר ללא שינוי.