מה ידידות

מַה יְּדִידוּת מְנוּחָתֵךְ. אַתְּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

בְּכֵן נָרוּץ לִקְרָאתֵךְ. בּֽוֹאִי כַלָּה נְסוּכָה.

לְבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת. לְהַדְלִיק נֵר בִּבְרָכָה.

וַתֵּֽכֶל כָּל הָעֲבוֹדוֹת. לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה:

לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים. בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים:

מֵעֶֽרֶב מַזְמִינִים. כָּל מִינֵי מַטְעַמִּים.

מִבְּ֒עוֹד יוֹם מוּכָנִים. תַּרְנְ֒גוֹלִים מְפֻטָּמִים.

וְלַעֲרוֹךְ כַּמָּה מִינִים. שְׁתוֹת יֵינוֹת מְבֻשָּׁמִים.

וְתַפְנוּקֵי מַעֲדַנִּים. בְּכָל שָׁלשׁ פְּעָמִים. להתענג:

נַחֲלַת יַעֲקֹב יִירָשׁ. בְּלִי מְצָרִים נַחֲלָה.

וִיכַבְּ֒דֽוּהוּ עָשִׁיר וָרָשׁ. וְתִזְכּוּ לִגְאֻלָּה.

יוֹם שַׁבָּת אִם תִּשְׁמֽוֹרוּ. וִהְיִֽיתֶם לִי סְגֻלָּה.

שֵֽׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֽוֹדוּ. וּבַשְּׁ֒בִיעִי נָגִֽילָה. להתענג:

חֲפָצֶֽיךָ בּוֹ אֲסוּרִים. וְגַם לַחֲשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת.

הִרְהוּרִים מֻתָּרִים. וּלְשַׁדֵךְ הַבָּנוֹת.

וְתִינוֹק לְלַמְּ֒דוֹ סֵֽפֶר. לַמְ֒נַצֵּֽחַ בִּנְגִינוֹת.

וְלַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי שֶֽׁפֶר. בְּכָל פִּנּוֹת וּמַחֲנוֹת. להתענג:

הִלוּכָךְ תְּהֵא בְנַֽחַת. עֹנֶג קְרָא לַשַׁבָּת.

וְהַשֵּׁנָה מְשֻׁבַּֽחַת. כְּדַת נֶֽפֶשׁ מְשִׁיבַת.

בְּכֵן נַפְשִׁי לְךָ עָרְ֒גָה. וְלָנֽוּחַ בְּחִבַּת.

כַּשּׁוֹשַׁנִּים סוּגָה. בּוֹ יָנֽוּחוּ בֵּן וּבַת. להתענג:

מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה.

כָּל הַמִּתְעַנְּ֒גִים בָּהּ. יִזְכּוּ לְרֹב שִׂמְחָה.

מֵחֶבְלֵי מָשִֽׁיחַ. יֻצָּֽלוּ לִרְוָחָה.

פְּדוּתֵֽנוּ תַצְמִֽיחַ. וְנָס יָגוֹן וַאֲנָחָה. להתענג: