לשבת

בשבת ראש חודש אומרים כאן אתה יצרת [להלן]: תִּכַּנְתָּ שַׁבָּת רָצִיתָ קָרְבְּנותֶיהָ. צִוִּיתָ פֵּרוּשֶׁיהָ עִם סִדּוּרֵי נְסָכֶיהָ. מְעַנְּגֶיהָ לְעולָם כָּבוד יִנְחָלוּ. טועֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ. וְגַם הָאוהֲבִים דְּבָרֶיהָ גְּדֻלָּה בָּחָרוּ. אָז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ. וַתְּצַוֵּנוּ יהוה אֱלהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יהוה אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשמְחָה לְאַרְצֵנוּ. וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ וְשָׁם נַעֲשה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנות חובותֵינוּ. תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יום הַשַּׁבָּת הַזֶּה. נַעֲשה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצונֶךָ. כְּמו שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתורָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבודֶךָ כָּאָמוּר:

וּבְיום הַשַּׁבָּת. שְׁנֵי כְבָשים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם. וּשְׁנֵי עֶשרנִים סלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּו. עלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּו עַל עלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ:

יִשמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁומְרֵי שַׁבָּת וְקורְאֵי ענֶג. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי. כֻּלָּם יִשבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּו וְקִדַּשְׁתּו חֶמְדַּת יָמִים אותו קָרָאתָ. זֵכֶר לְמַעֲשה בְרֵאשִׁית:

אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ. קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְותֶךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ. שבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ. וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יהוה אֱלהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ וְיָנוּחוּ בו יִשרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ:

בָּרוּךְ אַתָּה יהוה. מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת: וממשיכים “רצה"